נחל שורק
ד. ותדור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך וגו'. בשער הפסוקים לרבינו האר"י זצ"ל שהאריך בזה ואביא דבריו בקצו' וז"ל יש להבין למה רז"ל קראו לשמואל רבן של נביאים ולמה מ' שנה קודם הולדו אומר בת קול עתיד לילד צדיק בעולם ושמואל שמו ומאי רבותה דהנה דאמר אם ראה מוטב ואם לאו אלך ואסתתר וכו' וכל עקרות יאמרו כן. ומהו דכתיב לפנים יקרא הנביא רואה וכתיב כי נאמן שמואל לנביא ויובן במ"ש בסבא בפ' ויגע בכף יריכו דמתמן ואילך דאתפגים נצח ולא הוה נביא דמתמן אתנבי עד דאתא שמואל וכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר ולסיבת פגם הנצח דמתמן נביאים לא היו יכולים לראות נבואתם בשלימות ולכן נקרא רואה ולא נביא כי נביא מגזרת ניב שפתים שיוכל להגיד לעם בשלימות ושמואל תקן פגם הנצח וכן אמר וגם נצח ישראל לא ישקר ואז נקרא נביא ממש כי על ידו נתקן הירך משם והלאה יכולים להתנבאות כל הנביאים ולכן נקרא רבן של נביאים דמכחו נתנבאו כלם ולכן בכל יום ב"ק מכריז על לידתו כי כל העולם היו מצפים להתקן על ידו. ובזה יתבאר ענין חנה שאמרה אם ראה תראה וכו' ויתבאר במ"ש בסבא כי כשתקן שמואל הנצח ניתן סוד הירך אל נחש ירך סוטה תמורת ירך יעקב וז"ש חנה רבש"ע תן לי שמואל שיחטוף הירך של יעקב מיד הסט"א ואז ישאר לסט"א ירך סוטה ואם ראה ענין זה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר ואז בהיותי טהורה אגרום כי גם ירך סוטה אחטוף מיד סט"א כי לא יוכל לשלוט בי שאני טהורה ועי"כ יקטרג על ישראל ח"ו בראותו שאפי' העצם היבש שזרקו לו חטפוהו ממנו ולכן תן לי שמואל שיתקן ירך יעקב וישאר ירך הסוטה לסט"א עכ"ל בקצור ועוד האריך ע"ש. ואע"ג דמה שניתן לסט"א הוא ירך סוטה שנטמאה וצבתה בטנה ונפלה יריכה. וחנה ח"ו ירך מתוכה מזרח"ת ואת כל ונוכחת כי טהורה. נראה שכונת הרב לומר דחנה בהיותה בתכלית השלמות ולא היה בה נדנוד חטא ותסבול יסורין אלו אז בכח גודל צדקתה ובנותיה יהיה בה כח לחטוף מהסט"א ירך סוטה שהיא טמאה ואז יהיה קטרוג ח"ו. ועל פי דברי הרב א"ש מה שאמרה חנה ה' צבאות אם ראה תראה וכו' ואמרו פ' אין עומדין אמר ר' אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאת חנה וקראתו צבאות וכו' וצריך להבין מאי דעתה דחנה לקרותו צבאות. מה שלא קראו אדם מעולם. ועל פי דברי הרב ז"ל יכון מאד דהיא שמעה הב"ק שעתיד לילד צדיק א' וכו'. והיינו דמתקן הירך ויכולים להתנבאות מהנצח כמו שאמרו ז"ל וידוע דשם צבאות הוא רומז לנצח והוד ומשם יניקת הנביאים ובהכי ניחא דחנה אמרה ה' צבאות דכל כונתה לזכות אל הבן הזה שמתקן הירך והוא בחי' צבאות שמשם נבואת הנביאים ודוק.
נחל שורק
ה. ונתת לאמתך זרע אנשים וגו'. אמרו רז"ל שמושח שני אנשים שאול ודוד. והנה כפי מה שאמר הרב ז"ל שחנה היתה שואלת שתזכה לילד בן שאומרת הב"ק שעתיד לילד צדיק אחד ושמו שמואל אפשר לרמוז שהוא ר"ת אנשים איש נקרא שמואל יצא ממני ולפי מדרשנו הנז' אפשר בהקדים מ"ש רבינו האר"י זצ"ל והוא בס' לקוטי תורה הנדפס וכ"כ הרב מהר"א גאלנטי ז"ל בס' קול בוכים שפגם הירך נתחזק במה שהשתחוו השבטים לעשו. ושאול שבא מבנימין שלא השתחוה לעשו אם היה הורג כל זכר עמלק היה נתקן הירך וכשלא קיים המצוה נפגם ומשו"ה צעק שמואל כל הלילה שלא יחזור הדבר לקלקולו ותקן ועוד בשרו ה' דדוד הע"ה יוסיף ויתקן הנצח ע"י שירותיו ותהלותיו כמ"ש נעימות בימינך נצח זהת"ר בקצור נמרץ. ובזה אפשר לתת טעם למה שהוצרכה חנה לידור ונתתיו לה' כל ימי חייו כיון דהב"ק אמר עתיד לילד צדיק א' וידעה שהוא מתקן הנצח ויהיו נביאים א"כ מאי שיאטיה דנדר זה אמנם אפשר דידעה בנבואה דשאול יהיה סיבה לפגום הירך במקום לתקן תקון גמור לזה נדרה להוסיף כח קדוש בשמואל שבזכותו לא יחזור הפגם כראשונה שנסתם שפע הנבואה וכתיב אין חזון נפרץ. וז"ש ונתת לאמתך זרע אנשים שמושח שאול ודוד דאע"ג דשאול יקלקל יצמ"ח קרן לדוד שיתקן וביני ביני היה כח לשמואל להעמיד מקום הנבואה וז"ש ונתתיו לה' ובזה מורא לא יעלה על ראשו שיחזור לכמות שהיה ומיניה ומן דוד יושלם ויתוקן הדבר.
אהבת יהונתן
ותדור נדר ותאמר. כפל הלשון ותדור נדר לפי דקיי"ל האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר ואולם אם הבעל מקיים את נדרה יכולה להדיר את בנה. וחנה אמרה ומורה לא יעלה על ראשו והדירה אותו בנזיר ואסרה הנאת תשמיש על בעלה אם לא יקיים את נדרה. וזהו שכפל הלשון ותדור נדר בתחלה נדרה על בעלה ואח"כ הדירה את בנה וק"ל: